הליך של פירוק שיתוף במקרקעין, וכפי שניתן להסיק משמו, מתייחס לפירוקו של השיתוף הקיים בין הצדדים, בין אם מדובר בשיתוף של דירה, של חנות, של בניין משרדים, של מבנה תעשייה כלשהו ועוד. על פי החוק במדינת ישראל, סעיף 37 לחוק המקרקעין משנת 1969, יכול כל שותף או בא כוחו לדרוש הליך של פירוק שיתוף במקרקעין. הדבר קורה פעמים רבות בעקבות סכסוך בין השותפים, חוסר הסכמה וסיבות נוספות המובילות לפירוק השותפות.
מתי זה קורה
הליך זה נדרש פעמים רבות בעקבות סכסוך, בעקבות חוסר הסכמה שקשה לגשר עליה ולמצוא לה פתרון. במקרה כזה עולה הצורך, לעיתים מצד צד אחד בלבד ולעיתים מצד שני הצדדים, לפרק את השותפות על המקרקעין. במקרים מסוימים מחליטים השניים על התנאים שבהם יכול ההליך, לרבות לוח הזמנים ותנאי המכירה של המקרקעין לצד שלישי, אולם במקרים אחרים הדבר מובא לידי בית המשפט כששני הצדדים, השותפים במקרקעין, אינם מצליחים להסדיר ביניהם את תהליך הפירוק או כשאחד מהם מתנגד אליו. במקרה כזו מוגדת תביעה לבית המשפט על ידי צד אחד או על ידי שני הצדדים לצורך הכרעה בעניין.
כיצד מתייחס בית המשפט לכך
בית המשפט נוטה לשכנע את שני הצדדים המעורבים לנסות למכור את המקרקעין הקיים ולהגיע להליך של פירוק שיתוף במקרקעין באופן עצמאי. כל זאת כדי לפתור זאת על מי מנוחות ככל האפשר ומבלי ליצור סכסוכים נוספים או קשיים אחרים. אולם, במקרים בהם שני הצדדים, התובע והנתבע, אינם מוכנים לעשות זאת או לא מצליחים להגיע לפשרה, ממנה בית המשפט עורך דין המשמש ככונס נכסים. עורך דין זה אחראי על מכירתו של המקרקעין לצד שלישי (ההליך נעשה בשוק החופשי והמקרקעין נמכר למרבה במחיר). במקרים רבים מדובר במקרקעין בשווי גבוה מאד ובסכומי כסף גבוהים שהושקעו בו על ידי השותפים. מסיבה זו חשוב שהליך הפירוק יעשה בעזרתו של עורך דין, המתמחה בהליך פירוק שיתוף במקרקעין, עורך דין המכיר היטב את הסוגיות המשפטיות הקשורות לכך ומתמחה בדיני מקרקעין. כך יוכל עורך הדין, מטעמו של אחד הצדדים, לשמור על מלוא זכויותיו כפי שקובע החוק.
